גורו

יגאל שטארק העלה שיעור קולי בו הוא מדריך מאמנים אישיים כיצד להצליח בעסק.
זהו השיעור הראשון שהוא מעלה לרשת, אם תהיה לי אפשרות אעלה את שאר השיעורים בעתיד.

שיהיה בהצלחה

להורדה לחצו כאן

גולשי וגלשות (כן כן..מסתבר..) גורו היקרים,

ברצוני לאחל לכם ולכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה,
שנת כיבושים, שנת הצלחות ושנה בה כל אחד יבין שהוא תותח!

שנה טובה גם לזו ששלחה לי במייל הודעה על זה שאני הורס קשרים וגם לזו שכתבה לי במייל שחבר שלה כבר לא כלבלב אז היא מאוד זועמת… (היא באמת כתבה זועמת….באמא שלי!)

שנה טובה לכולם,
עידן.

היי לכולם,

לעיתים, וזה קורה לכולנו, אנחנו מרגישים כאילו הצרות שלנו כל כך גדולות עד כדי כך שאנחנו לא רואים כיצד נוכל בכלל להתחיל להגיע לאן שאנחנו באמת רוצים.

כשאני חושב על זמנים שכאלה, עולה בראשי התמונה של אליסה שהסתובבה לה בארץ הפלאות עד שהגיעה לצומת דרכים שמעליה כמות נכבדה של שלטים עם חצים עליהם, אך על אותם חצים לא היה כתוב לאן אותם שבילים מוליכים. הסתכלה אליסה המבולבלת לצדדיה עד שראתה שם זחל היושב על פטריה ענקית ומעשן להנאתו. "סלח לי" אמרה אליסה לזחל, "איך אני אדע לאן ללכת אם לא רשום על השלטים כלום?"

וזה מזכיר לי את אותו צלף מפורסם שנשאל כיצד הוא מצליח לפגוע בדיוק במרכז המטרה פעם אחר פעם. הצלף סיפר כי הוא עצמו לא מתיחס לפגיעה במטרה כאל ירי והרחיב "תסתכל על מרכז המטרה, עד שכל מה שמסביבה יתמוסס ודמיין כאילו שאתה נמצא מעליה. עכשיו, כל מה שנשאר לך לעשות הוא לכוון את הקליע כך שייפול ללא מאמץ בדיוק לתוך מרכזה".

והזחל ענה לאליסה בשאלה "לאן את רוצה להגיע?". "אני לא יודעת" אמרה לו עליסה ובתורו, השיב לה הזחל "אם את לא יודעת לאן את רוצה להגיע, מה זה משנה לאן תלכי?"

אז כשתלכו היום בלילה לישון ותחשבו על הדברים שנראו כבעיה במהלך היום קצת לפני שתרדמו, אל תופתעו כשתתעוררו מחר בבוקר עם תובנות חדשות שיעזרו לכם להתמקד במטרות שלכם ולהגיע אליהן בצורה הטובה ביותר.

עד פה להיום
ליאור

כל מי שמעוניין לשאול שאלה ושנענה עליה בבלוג מוזמן לשלוח את השאלות למייל:  (אין אפשרות להעתיק את הכתובת , מונע ספאם עתידי).

גולשים יקרים,
ליאור פרסם בבלוג שלו מאמר טוב על מקצועיות.
אני ממליץ לכולם לקורא, אומנם פוסט קצר אבל משנה קצת את הפרספקטיבה על צורת העבודה.

לפוסט לחץ כאן

היום אני רוצה לכתוב על לחץ.
לא, לא מדובר על לחץ שבא בעקבות בעיות בעבודה וכד' , מדובר בלחץ שמופעל או שאנו מפעילים על בן/בת הזוג.

פעמים רבות קורה שאנו מפעילים לחץ על בת הזוג אם במודע ואם לא במודע.
משהו קרה,חברה שלך/אישתך/מישהי לא מוגדרת עצובה ואתה רוצה להבין מה קרה, מה האפשרויות העומדות בפניך?

• להציק לה, לשאול עשרות פעמים מה קרה וכשהיא לא עונה להתעצבן, מה השגת פה? בסיום השיחה שלך איתה אתם תהיו במצב גרוע מזה שהתחלתם.
• לשאול מה קרה וכשהיא לא עונה להעלב ופשוט לעזוב את הנושא - עכשיו שניכם מרגישים פחות טוב.
• לשאול אותה מה קרה, לשמוע ממנה תשובה עצבנית כלשהי, להבין שהיא לא במצב משהו ולעזוב את הנושא לזמן מה, אל תכעס, אל תגרום לה להרגיש יותר לבד! תן לה להבין שאתה עומד לצידה לא חשוב מה קרה וכשהיא תרגיש מוכנה היא תספר לבד מה קרה.

כמובן שהאפשרות העדיפה היא השלישית, זה ברור לכולם וזה יפה בתיאוריה, למה לא ליישם את זה במציאות?
מה זה שמונע מאיתנו ליישם את זה במציאות?

אימפולסיביות! חוסר מחשבה! חוסר התחשבות!
הכל אצלנו בדרך מאוד מרובעת, או שדברים ילכו בדרך שלנו והיא תספר עכשיו מה קרה לה או שאני אריב איתה/אעלב ממנה.

ההבנה שהבחורה היא חלק מהחיים שלנו וההבנה שרגשות הן חלק מהעניין יעשו הכל להרבה יותר פשוט.
איך הייתם מרגישים במצב הפוך? שמישהי לוחצת עליכם לעשות משהו שאתם לא רוצים?

אני אביא כעת דוגמה אשר נוגעת יותר לגברים,
אתם עם מישהי, היא אומרת שהיא אוהבת אתכם, מביעה חיבה ודואגת להמחיש לכם כל הזמן כמה שהיא אוהבת.
מעולה! מה הבעיה?
אז זהו, הבעיה היא שהיא רוצה שגם אתם תתנהגו כמוה, היא לוחצת עליכם ונעלבת כשאתם לא אומרים שאתם אוהבים באותה הכמות שהיא אומרת, היא כועסת ונעלבת שאתם לא מפגינים מספיק חיבה כלפיה.
היא כועסת ורבה איתכם על זה - ואתם? אתם מסתגרים ושולחים אותה במחשבות לכל מיני מקומות חיוביים.

כמו שפה אנו לא אוהבים שלוחצים עלינו גם אנחנו לא צריכים ללחוץ, אין שום סיבה ללחוץ!
צריך להבין שכשלוחצים זה מראה על כך ששאר הדברים נכשלו, יש בעיה בזוגיות כאשר יש לחץ.
צריך להביא לדברים לקרות מעצמם, וכשהם יקרו הם ישפיעו בצורה מאוד חיובית על הקשר.

בהצלחה.

חשבו עם עצמכם בבקשה מה יש לכם, קחו לעצמכם דקה או שתיים ורק לאחר מכן המשיכו לקרוא.

מי מכם הכניס פה את המשפחה? מי הכניס פה את החברים? מי חשב על אנשים, רגשות או סיפוק אישי ולא על כסף ורכוש?
מעטים מאוד!

אנשים תתעוררו! לא הכל בחיים זה כסף!
כסף בא , כסף הולך.
דברים חומריים מעצם היותם שלוחה של כסף גם הם באים והולכים.

האם אתם מאושרים?

איך תגדירו אושר? האם אושר תלוי בכסף?
האם האושר הוא פונקציה של רכוש ?

תארו לכם מצב בו אתם פושטים רגל, נותרים ללא רכוש, מה קורה עכשיו?
כל מי שקשור אליכם בדרך זו או אחרת ע"י קשרים עסקיים וכספיים יעלם אט אט, מי ישאר לעומת זאת?

ישארו האנשים, ישארו הרגשות, הזכרונות, המחשבות!
מי יעזור?
יתמכו ויעזרו האנשים שאוהבים אתכם, החברים האמיתיים והמשפחה - אותם שום כסף לא יקנה ועליהם שום כסף לא ישפיע.

אם כך, איך זה שהם זוכים להערכה מועטה כ"כ?

התשובה פשוטה, אנו לוקחים את הדברים הללו כמובנים מאליהם, הם תמיד שם.
יש לנו אי אחד של יציבות בחיים, איך זה שאנו לא מעריכים אותו? האם העובדה שהוא יציב נמצאת בעוכריו?
האם דווקא העובדה כי זה תמיד שם בלי שום מאמץ גורמת לנו להעריך אותו פחות?

צאו מהריבוע שלכם! תעריכו דברים כבר עכשיו, תהנו מהם כל עוד אפשר!
אל תחכו ליום בו לא יהיה יותר על מנת להצטער ולהבין כמה חבל שלא נהנתם מזה כל עוד היה אפשר.

מקווה שלפחות לחלק מכם הפוסט הזה יעשה משהו, בהצלחה.