גורו - מערכות יחסים
Apr 23

הוא היה צעיר, נראה טוב, מצחיק למדי ומצליח והוא אפילו לא שם לב לזה. מי שכן שם לב לזה היו הבחורות. הן… פשוט מתו עליו, רצו להיות איתו, חלמו עליו בלילות ורמזו לו ללא הפסקה אבל הוא לא ראה את זה.

לא שהיו לו בעיות ראייה. היתה לו ראייה 6/6 בלי עין הרע טפו טפו טפו (מלח מים), והוא עדיין לא יכל לראות את זה. והן כל כך רצו מישהו כמוהו – איכותי. הרי כל האיכותיים הם או הומואים או תפוסים או מתוסבכים נפשית. אבל הוא, העיוור, לא היה מתוסבך נפשית ודווקא גדל בבית מאושר, לא היה תפוס על ידי אף אחת מעולם ודווקא לא נמשך ואפילו לא לגבר אחד. הוא פשוט לא ראה את התסכול שלהן כשלא משנה כמה שהתלבשו בצורה מושכת וקרקרו מסביבו, מלטפות את שרירי הזרוע החסונים שלו והוא – פשוט לא ראה אותן.

עברו השנים והוא נהיה מתוסכל, הגבר העיוור. הוא דווקא רצה מישהי, ואף אחד ממשפחתו לא לחץ עליו בכדי להגיע לכך, שהוא יוכל לאהוב לפנק ולחבק. מישהי שהוא יוכל להתמסר לה כמו שהיא תתמסר לו ולאבד לה את בתוליו הנצחיים. והוא רצה, והוא עדיין נשאר עיוור לכל המעריצות שרק חיכו שישים לב. וזה לא שהן היו מכוערות. לא רובן בכל מקרה.

עברו השנים ואותן אלו שבעבר (וחלקן אפילו עד היום) התרפקו עליו בכדי שישים אליהן לב, כבר מצאו בן זוג וחלקן אפילו התחתנו. והוא עדיין לבד. לא מכוער, לא דוחה ולא משעמם. פשוט עיוור.

היא היתה צעירה, יפה, נראתה טוב וכולם מתו עליה. היא היתה אחת מהחבר’ה. אחת, שלא יכול להיות שלא ישימו לב אליה. היא היתה עיוורת כמוהו. היו לה מחזרים בעשרות אם לא במאות, חלקם איכותיים וחלקם לא. והיא דווקא חיכתה לאביר הלבן, יצאה קצת עם גברים, אך מעולם לא הניחה לאחד לחדור אל ליבה (או למיטתה לצורך העניין). והיא היתה נורמלית לחלוטין, סקסית, ואפילו כיפית. אין אחד שלא רצה להיות איתה, אבל היא סיננה את האיכותיים ואת הפחות בדיוק באותה צורה. יום יבוא, היא חשבה בקול של ילדה בת 8, והנסיך יגיע ויסחוף אותה. והיא היתה עיוורת.

הרבה נסיכים דווקא היו שם, רק שהם לא התאימו לתמונה שאפילו לא היתה לה בראש. זה פשוט לא היה זה. היא הלכה לישון לבד עם תחושה של חוסר, ודווקא לא היתה עצובה. רק חוסר כזה, שמפעפע להכרה מדי פעם, כמו להרגיש רצון לשתות משהו מבלי להיות מודע מה בדיוק ולדעת שפשוט אין לך את זה במקרר.

עברו השנים, וכמות המחזרים בגיל שבה היתה מעוניינת פחתו. עדיין היו כאלה שראו אותה ו”רצו לעשות לה טובה” או “לקחת אותה ולעשות לה גוד טיים”. אבל בינינו, הטרדות מיניות, לא משנה עד כמה אתה שעיר, הן פשוט לא סקסיות. והיא דווקא רצתה מישהו טוב. והיא היתה עיוורת. הם היו מסביבה כל הזמן, דואגים לה, מנסים למשוך את תשומת הלב שלה. טובים ורעים כאחד. והיא פשוט היתה עיוורת.

הם הלכו באמצע תל אביב. אחד מול השניה, לשנייה היה נדמה כאילו היה שם קשר עין ואולי אפילו חיוך וזהו. אפילו לא עצירה אחת. הוא עלה על הקימקו שלו, היא עלתה על ההונדה שלה ובהנעת קטנוע אחת שניהם נעלמו כל אחד לכיוונו משאירים אבק של משהו שלא תפח. אבק של מצות.

Feb 09

הפוסט הנוכחי נוגע בכל הקטגוריות שישנן בבלוג אך פחות בנושא של פיתוי עצמו.

האם אנו באמת מקשיבים לאנשים?
האם אנו יודעים מהם ההבדלים בין לשמוע ולהקשיב?
בין לייעץ ולהקשיב?

לכולנו יש חברים שצריכים עזרה מדי פעם, שנמצאים בדכאון זמני או סתם עצובים.
לפעמים החברים צריכים ייעוץ, לפעמים עזרה ולפעמים הקשבה .

מה אנו עושים בד”כ?

באופן לא מודע אנו אוהבים לייעץ ולשמוע את עצמו מדברים, אך לא לזה מתכוונים בהקשבה.
לעיתים אנשים צריכים שפשוט נהיה שם בשבילם, שהם יוכלו לדבר, הם לא רוצים עצות ולא עזרה.

מה צריך לעשות במקרים מהסוג הזה?

התשובה מאוד פשוטה, צריך להסתכל על הבן אדם ולהקשיב.
לא לדבר, לא לעזור, רק להיות שם ולהקשיב.
עצות עלולות להזיק יותר ממה שהן עוזרות, מי שמחפש עצה יבקש אותה.

כדאי לחשוב על הדבר הזה ולהפנים, ייעוץ הוא לא הקשבה, טיפים (טובים ככל שיהיו) אינם מועילים כמו הקשבה (כשהיא נדרשת).

Jan 08

את הפוסט הנוכחי החלטתי לכתוב בעקבות מקרה ששמעתי עליו, אני בטוח שהרבה זוגות שמעו/חשבו על המקרה הזה.

לאדם מסויים (נקרא לו א’) יש חברה, יחד הם מהווים זוג נורמטיבי ונחמד.
רצה הגורל וא’ שלנו הכיר בחורה, מהר מאוד הם נהיו ידידים מאוד טובים, שיחות אל תוך הלילה וSMSים ביום.

לחברה של א’ הדבר מאור הפריע, הידידה של א’ הציקה לה מאוד והיו לה שני תסריטים בראש:

  • א’ נאמן והוא והידידה רק ידידים.
  • ל-א’ יש רומן עם הידידה שלו.

אם המקרה הראשון הוא הנכון אני אשלח אתכם לקרוא את הפוסט על שכתבתי על ידידות.
העניינים מסתבכים שהמקרה השני הוא הנכון, אני לא אעסוק בפוסט זה ביחסים אחרי בגידה אלא דווקא בהתנהלות של חברתו של א’ לאחר שגילתה את דבר הבגידה.

לחברתו של א’ לא היה פשוט לגלות שא’ בגד בה, מייד “בירכה” את הידידה בכל הברכות האפשריות והחליטה לעשות מעשה – לנקום בידידה.

אני אעצור את הסיפור פה ולא אמשיך, הנקודה שלי היא בדיוק כאן.
מי אשם בבגידה? האם זה א’? האם זו הידידה?

דעתי היא כזו, האשמה היא אך ורק על א’ ! א’ הוא זה שיש לו חברה, א’ הוא זה שהיה חייב להשאר נאמן.
אומנם מה שעשתה ידידתו של א’ לא מוסרי, אך מי קבע שהיא צריכה להיות מוסרית כלפי חברתו של א’? היא לא חברה שלה ולא חייבת לה כלום.

אל תשקיעו מאמצים במעשים אחרי בגידה, בין אם תחליטו להשאר יחד ובין אם תבחרו להפרד, את נושא הבגידה סגרו שם, אין טעם לגרור את זה לאורך תקופה (ואף לאורך כל החיים כשמדובר באנשים מסויימים).
 

Oct 29

כמה מכם מאמינים שלא צריך ידידות כשנמצאים במערכת יחסים?
כמה חושבים שאם אתם במערכת יחסים ולבת הזוג מפריע שיש לכם ידידות אתם צריכים לנתק קשר?
חשוב לציין, הפוסט כתוב בלשון זכר אך מיועד לשני המינים כאחד.

למה אתה צריך ידידות?”
היא יותר יפה ממני?”
אני לא מספיקה לך?

מה עושים כבת הזוג מציקה לך עם השאלות האלה?
לכולנו ברור שזה נובע מקנאה אך גם ברור שלא ניתן ליישם את הטיפים שנתתי באיזה חמוד, אתה מקנא.

מה הפתרון?
דווקא פה הפתרון שאכתוב הוא הבנאלי ביותר, קחו את בת הזוג לשיחה, הסבירו לה שידידה נשארת ידידה ולא מעבר.
יכול להיות שתשאירו אותה סקפטית לתקופה מסויימת אך אם אחרי תקופה ארוכה היא עדיין לא מאמינה לכם משהו לא דופק בקשר.

אני באמת ובתמים לא מאמין שצריך לנתק קשר עם הידידות כי בת הזוג ביקשה ממני, מיותר ופשוט לא נכון.
היא צריכה לדעת לקבל את העובדה שיש בחורות בחיים שלי ולכל אחת יש את התפקיד שלה (חברה יש רק אחת…לפחות באידיאל ;) )

אם אולטימטום מצד בת הזוג “או אני או היא” תגידו יפה ביי ביי לחברה וצאו לרווקות, אתם מחפשים חברה לא רס”ר.

Aug 13

האם אתה מובן מאליו?
קורה לך שאתה מרגיש אי נעימות בגלל זה?
אולי אתה מרגיש לפעמים שאתה נמצא עמוק מדי בכיס של מישהי ?

סביר להניח שאם תהיו כנים עם עצמכם תענו בחיוב.
ממה זה נובע? הרי כולנו מאוד חופשיים וכולנו אדונים לעצמנו – אם כך, איך יכול להיות שיש למישהי כ”כ הרבה כח עלינו?

אם ננסה להבין את הסיבה נגיע למסקנה שהכל נובע מפחד ומצורת מחשבה מוטעית, למה הכוונה? ממה אנחנו מפחדים?

  • פוחדים לאבד את הבחורה
  • פוחדים לשבור שגרה
  • פוחדים לגרום בעיות לקשר

בחישוב זריז (1+1) = פוחדים על הקשר!

מה הבעיה לפחד על הקשר? אחרי הכל צריך לשמור על הקשר וכדאי להתפשר מדי פעם, לא?

התשובה היא כן ולא, בזוגיות צריך להתפשר אחרת היא לא תצלח, אבל וזה אבל גדול, צריך לצאת מהתפיסה הקלאסית של הדברים שאומרת:

  1. רק אני צריך לשמור על הקשר
  2. אני רוצה את הקשר יותר מבת הזוג שלי
  3. אם אגיד לבת הזוג שלי מה שאני מרגיש היא עלולה לקבל את זה בצורה לא חיובית וזה יפגע בקשר.

יש עוד מספר הנחות בסיסיות ומטעות מיסודן אודות קשר.
אם כך, מה האמת?

האמת היא מאוד פשוטה, בקשר יש שני אנשים, כל אחד הוא שווה בין שווים.
מאוד “גברי” מצידנו לחשוב שבגלל שמדובר בבחורה אסור לדבר איתה על הכל ולהגיד לה הכל אחרת היא תפגע – שטויות!

אפשר,כדאי ומומלץ לדבר עם בת הזוג על הכל, אם לא אוהבים משהו שהיא עושה צריך להגיד לה, אם מרגישים שהיא לא מתייחסת אלינו בכבוד צריך להגיד את זה ולדבר על זה, שימו לב שאני כותב לדבר ולא לצעוק חלילה!

אנחנו לא צריכים לפחד על הקשר יותר מבת הזוג, אנחנו לא צריכים לדאוג יותר ממה ובטח לא להתייחס אליה בכפפות של משי כאשר היא עושה את ההפך הגמור.

מה יקרה אם כן נעשה את זה?

מה שיקרה זה הדבר המתבקש,
נהפוך להיות מובנים מאליהם, לא יפחדו להעליב אותנו,לצעוק עלינו ולהתייחס אלינו,סליחה על הביטוי “כמו זבל”.

אם ככה מתייחסים אלינו אז האשמה אך ורק עלינו!
אם אנחנו מרשים את זה ומביאים את ההרגשה שלא משנה מה יקרה אנחנו אצל הבחור בכיס אל לנו להתרגש מהיחס שאנו מקבלים.