גורו

את הפוסט הנוכחי החלטתי לכתוב בעקבות מקרה ששמעתי עליו, אני בטוח שהרבה זוגות שמעו/חשבו על המקרה הזה.

לאדם מסויים (נקרא לו א') יש חברה, יחד הם מהווים זוג נורמטיבי ונחמד.
רצה הגורל וא' שלנו הכיר בחורה, מהר מאוד הם נהיו ידידים מאוד טובים, שיחות אל תוך הלילה וSMSים ביום.

לחברה של א' הדבר מאור הפריע, הידידה של א' הציקה לה מאוד והיו לה שני תסריטים בראש:

• א' נאמן והוא והידידה רק ידידים.
• ל-א' יש רומן עם הידידה שלו.

אם המקרה הראשון הוא הנכון אני אשלח אתכם לקרוא את הפוסט על שכתבתי על ידידות.
העניינים מסתבכים שהמקרה השני הוא הנכון, אני לא אעסוק בפוסט זה ביחסים אחרי בגידה אלא דווקא בהתנהלות של חברתו של א' לאחר שגילתה את דבר הבגידה.

לחברתו של א' לא היה פשוט לגלות שא' בגד בה, מייד "בירכה" את הידידה בכל הברכות האפשריות והחליטה לעשות מעשה - לנקום בידידה.

אני אעצור את הסיפור פה ולא אמשיך, הנקודה שלי היא בדיוק כאן.
מי אשם בבגידה? האם זה א'? האם זו הידידה?

דעתי היא כזו, האשמה היא אך ורק על א' ! א' הוא זה שיש לו חברה, א' הוא זה שהיה חייב להשאר נאמן.
אומנם מה שעשתה ידידתו של א' לא מוסרי, אך מי קבע שהיא צריכה להיות מוסרית כלפי חברתו של א'? היא לא חברה שלה ולא חייבת לה כלום.

אל תשקיעו מאמצים במעשים אחרי בגידה, בין אם תחליטו להשאר יחד ובין אם תבחרו להפרד, את נושא הבגידה סגרו שם, אין טעם לגרור את זה לאורך תקופה (ואף לאורך כל החיים כשמדובר באנשים מסויימים).